אני והחבצלת / עאדל שמאלי
—————————–
בצל ההר פורחת חבצלת
מבשמת מאירה ממרחקים
כול פרחי הבר הקיף אותה בחיבה …
צופים בה בחן
רוקדים לכבודה בליווי קול הזמיר
אוויר נעים ונינוח, מלטף אותה
מתענג מבושמה המיוחד
לידהָ שכבתי כול הלילה
פגשתי אותה עם החבורה בטיול רגלי
פחדתי שיקטפו אותה
שמרתי עליה כול הלילה
מוכן להמשיך לשמור כל החיים
הרי האנשים משוגעים
יכולים לדרוך עליה בשוגג או במזיד
הרי עוברים לידי רבים
נשים וגם גברים ביחד ולחוד
מרעיפים מבטים
חילקם בתדהמה ואחרים מתוך קנאה
אני פוקח עיניים מפוקח ונזהר
אולי מטורף כלשהו יטרוף אותהּ, אולי ישמידהּ
וסיכוי אמנם קלוש יגנוב אותהּ ממני
המעמסה גדולה והמשימה חשובה בעיניי
נשארתי ער יום ולילה
חיי מטהרת בושמה
עד שבקע האור
החליף אותי
אור השמש מרגיע , צלול ונקי ביום אביבי
והירח בלילה פוקח עיניו מאוהב בה
הפקדתי אותה בידיים טובות
הם מתחלפים במשמרת עד היום
……
2020/5/15